מהי בדיקת יסודות מבנה ומתי מומלץ לבצע אותה?
בכל תחום מקצועי, אנו יודעים שאם נרכוש בסיס איתן, נוכל להתפתח בצורה הנכונה במקצוע. בסיס איתן למבנה, חשוב בדיוק באותה מידה.
מהי בדיקת יסודות? על מנת להבין זאת יש להבין קודם מהו ביסוס נכון ואיך הוא נקבע.
אופן ביסוס המבנה, נקבע ע"י סוג הקרקע. פרופיל קרקע הוא דבר משתנה וכיום במועצות רבות בארץ נדרשת חוות דעת של מהנדס קרקע,
העוברת למהנדס הקונסטרוקציה לצרוך קבלת החלטה על סוג הביסוס.
קבלת החלטה על מידות הביסוס וקוטר ו/או עומק הביסוס היא החלטה חשובה בתהליך הבנייה. המהנדס צריך לקחת
בחשבון את העומסים הקיימים על העמודים במצב רגיל וכן את המצב הדינמי בו קיימים עומסים וכוחות נוספים בזמן התרחשות רעידת אדמה.
באופן כללי, כאשר הקרקע היא חולית, יש לבצע ביסוס על גביי "רפסודה", יציקת בטון אחת, עמוקה יחסית, המזכירה רצפת בטון עבה, המייצבת את המבנה.
כאשר הקרקע היא חרסית (חמרה), יש לבצע קדיחה ויציקה של כלונסאות. הכלונס משמש לייצוב המבנה ע"י חיכוך המעטפת שלו עם האדמה ולכן בבדיקת
יסודות, כאשר המהנדס מזהה שהקרקע היא חרסיתית, לא תבוצע חשיפה ולעיתים תידרש בדיקה סונית, המראה את רציפות הכלונס.
איזה מבנה צריך בדיקת יסודות/ קונסטרוקציה?
1. מבנה שנבנה לפני 1980, נבנה לפני יציאת תקן 413 החדש לרעידות אדמה ולכן המבנה דורש בדיקת
קונסטרוקציה, ע"מ לבדוק האם נדרש חיזוק.
2. מבנים שנבנו אחרי 1980 ושניתן לזהות בהם עמודים בחתך קטן או/ו סדקים וברזל גלוי עם קורוזיה יש לבצע בדיקת מהנדס.
3. כאשר יש שקיעה של אלמנטים תומכים או סדקים בקורות.
4. כאשר התרחש שינוי בשלד המבנה לאחר אירוע חיצוני כמו רעידת אדמה, או חפירת מרתף בבניין סמוך שלעיתים משנה את משטר המים בתת קרקע ועלולה
לייצר נזקים או לא בוצעה באופן מקצועי.
מה בודק המהנדס בבדיקת יסודות?
המהנדס יכול להנחות על חשיפת יסוד אחד או יותר, ע"מ לקבל תמונה רחבה יותר של מצב השלד.
כלי נוסף אותו ניתן להפעיל ואשר נותן מידע מדויק יותר, הוא בדיקת אל הרס למבנה. בדיקה זו מבוצעת על ידי מעבדות המוסמכות לכך.
הבדיקה באתר, יכולה לגלות נתונים נוספים המשפיעים על החלטות המהנדס: עמודים עם סדקים, ברזל חשוף וחלוד וסדקים בקורות, משפיעים על החישובים
מכיוון שהסדקים והברזל החשוף, מעידים על היחלשות של האלמנטים הקונסטרוקטיביים. גם
סגרגציה, היפרדות של מרכבי הבטון, תשפיע על קבלת ההחלטות.
בדיקת יסודות היא בדרך כלל חלק מבדיקת יציבות מבנה, והיא נדרשת כאשר יש בעיות מסוימות במבנה.
בדיקת היציבות מתבצעת ע"י הוצאת נתונים במבנה של חתכי
העמודים, המרחק ביניהם, מצבו התחזוקתי של המבנה, גיל המבנה ועוד. המהנדס בודק האם קיימת קורת קשר המחברת את העמודים בחלקם
התחתון. קורות ואלמנטים מקשיחים כגון מקלוט, יציקת מהלך מדרגות ופיר מעלית נבדקים (אם קיימים). נתונים אלו נבדקים למול הנחיות תקנים ישראלים.
במקרה בו מחליט המהנדס שיש צורך בהמשך התנהלות, בשל בעיות שונות, צריך המהנדס לבצע חישובים הנדסיים, סטטיים ודינמיים ולבסוף לקבל החלטה
האם יש לעבות את העמודים, האם יש לצקת או לחזק את קורת היסוד וכו'.
במקרים בהם מתוכנן חיזוק משמעותי כמו בפרויקטים של תמ"א 38, מבוצעים חישובים הנדסיים בעזרת תכנה ייעודית לנושא.
לסיכום:
בדיקת יסודות היא בעצם בדיקת קונסטרוקציה, אשר מטרתה היא לקבל החלטה האם דרוש חיזוק למבנה. חישובים הנדסיים לאחר הבדיקה יאפשרו למהנדס לקבוע איזה חיזוק דרוש.
חשוב לציין, שלמבנה ישן, במרבית המקרים, אין תכניות קונסטרוקציה (מהנדסים מחויבים לשמור תכניות אלו 7-10 שנים) ומידע רב אינו זמין למהנדס.
במידה ודרוש חיזוק, עדיף לבצע חיזוק כלשהו מאשר לא לחזק כלל. לעיתים, גם חיזוק בנקודות החלשות של המבנה, יכול לשפר את עמידותו לרעידות אדמה, בצורה ניכרת.