על מה מסתכל המהנדס בבואו לערוך פיקוח עליון באתר הבניה 2017-06-27T14:15:12+03:00

פיקוח עליון ע"י מהנדס מתכנן השלד – קונסטרוקטור:

בשנת 2013 אירעה תאונה מצערת וכנראה לא אחרונה מסוגה. מרפסת זיז (ללא עמודי תמיכה) בבניין חדש בעיר חדרה התמוטטה. רק במזל לא היו נפגעים בגוף ובנפש.
מניתוח התמונות שפורסמו בעיתונות עולה המסקנה הבלתי נמנעת שזיון המרפסת (הברזל שביציקת הבטון) לא היה כנדרש.
השאלה: על מי מוטלת האחריות למחדל המסוכן? והתשובה המתבקשת היא, ככל הנראה, על כולם: החברה היזמית, קבלן השלד, מנהל הפרויקט, מהנדס הביצוע,
מנהל העבודה, הפועלים, מהנדס מתכנן השלד, מהנדס החברה הקבלנית שחתום כמהנדס האחראי לביצוע ולעיתים אפילו האדריכל החתום על הגרמושקה יאושם.
בפועל או שהתוכנית הקונסטרוקטיבית של המבנה הכילה שגיאות ולא נתנה את המענה הקונסטרוקטיבי הנדרש במרפסת מסוג זיז או שהקבלן התרשל ביישום
התוכנית ולא הכניס את הזיון הדרוש. אך מה עם מנהל הפרויקט, מהנדס הביצוע, המפקח ומנהל העבודה? איך שבמרפסות בקומות מתחת הוכנס זיון באופן המתאים
לתוכניות? באופן מעניין, גם כאן חוזר הכדור למגרשו של המהנדס ונשאלת השאלה – מה קרה לפיקוח העליון המסופק ע"י המהנדס והאמור למנוע מקרי רשלנות (פיגוע מכוון?) בדיוק כאלה?

נתחיל בהסבר קצר של שני מונחים:

פיקוח באתר בניה – מתבצע ע"י אדם עם ידע וניסיון אך לא נדרשת ממנו הסמכה מיוחדת. מפקח הבניה מפקח על בעלי המקצוע השונים ומוודא שהבניה בסטנדרט הנדרש, בעיקר בשלבי הגמר השונים. היעזרות במפקח בנייה אינה חובה והוא יכול להימצא או לא להימצא בשטח כראות עיניו.

פיקוח עליון – מתבצע אך ורק ע"י מהנדס בניין. עיקרו של הפיקוח העליון ביציבות השלד בלבד. מהנדס הבניין נדרש להימצא בשטח בצמתים החשובים במהלך הבניה ובמיוחד לצורך אישור יציקות ולאחר שבדק שהברזל
באתר וצורת קשירתו ומיקומו, מתאימים לתוכניות אותם תכנן.

הצמתים החשובים במהלך הבניה המחייבים המצאות של מהנדס בניין:

ביסוס – בין אם מדובר ביציקת כלונסאות, רפסודה או כל ביסוס אחר.

יציקת רצפה ויציקת תקרות.

הערה – לעיתים מהנדס הבניין עשוי להעיר לגבי נושאים שמחוץ לתחום אחריותו כגון ביוב, אינסטלציה, חשמל, צנרת מיזוג אויר וכו' אולם כל זה בגדר בונוס לטובת הבונה או הקבלן.

אם נחזור רגע לניתוח האירוע בחדרה, על המהנדס היה לבדוק כי הונחו הכמויות הדרושות של ברזל תחתון וברזל עליון (יותר משמעותי) ביציקה וכן כי הברזל ארוך דיו ונכנס לעומק הדירה. זו דוגמה מצוינת לנקודה אותה בודק מהנדס הבניין בבואו לשטח.

נקודות נוספות חשובות אותן בודק המהנדס:

ביסוס המבנה – חשוב לבדוק את אופן ביצוע הביסוס בשטח ולראות שלא נעשים "קיצורי דרך" באזור קריטי זה ע"י הקבלן. דוגמה מהזמן האחרון בה הוזמנתי למועד יציקת כלונסאות: מסתבר שהמגרש יושב על אזור בו נמצא חול מצוין לבניה ועל כן נערכה באותו מגרש כריית חול ונוצר בור גדול. בור זה מולא לאחר מכן בפסולת בניה מהבניה באזור. הקבלן התכוון לקדוח את הכלונסאות במילוי פסולת הבניה. כשראיתי את זה עצרתי מיד את העבודות והורתי להם לפנות את הפסולת ולמלא את הבור באדמה שכן קידוח בשכבת "המילוי" של פסולת הבניה הוא חסר ערך מבחינת ביסוס המבנה.

יציקת רצפה, קורות – המהנדס בודק שהוכנסה הכמות הדרושה של ציון ליציקה ע"פ התוכנית. יש לבדוק כי הקשירות בין הקורות בוצעו כנדרש.

יציקת תקרה – לבדוק שהוכנס הכמות הדרושה של ברזל עליון ושל ברזל תחתון. קריטי לעבור צלע אחר צלע (בתקרת צלעות) ולבדוק שהזיון בתבנית היציקה בוצע כנדרש בתוכנית המהנדס. אם זה אזור השדה (בין הצלעות) אז יש להניח את הברזל למטה ואילו מעל הקורות עובר ברזל עליון. יש לבדוק קשירות.

מומלץ שהמהנדס יבקר באתר גם ביציקות חשובות נוספות כגון מרתף או מרפסת זיז.

דוגמה נוספת מהזמן האחרון בה נדרשה נוכחות מהנדס בשטח במהלך הבניה היא כאשר בונים בית עם קיר משותף של בית שכבר קיים. במקרה זה בחרנו להסתמך על עמוד תמך שכבר קיים בשטח (בבית השכן הצמוד). בכדי שלא ליצוק עמוד נוסף ומיותר. הקבלן המבצע נדרש ליצור מגרעת בעמוד ולהשעין את הקורה התומכת על אותו עמוד, בתוך המגרעת שיצר כמפורט בסכמה:

שימוש בקורה קיימת להשענת קורה חדשה באמצעות מגרעת

הסבר לתמונה: בצד ימין נראה הבית הקיים והעמוד שהנו חלק ממנו. בצד שמאל ניתן לראות המחשה של המגרעת שבוצעה בקורה הקיימת וכן של הקורה החדשה שהושענה בתוך המגרעת.

פעולה מעין זו היא פעולה עדינה ומסוכנת ומומלץ מאוד שמהנדס בניין יהיה נוכח בעת ביצועה.

עוד מספר דברים חשובים אותם בודק המהנדס בשטח:

עמודי תמך. אולי תתפלאו לשמוע אבל נתקלתי כבר יותר מפעם אחת בקבלנים שפשוט שכחו ליצוק עמודי תמך. על המהנדס לוודא שכל העמודים שקיימים בתוכנית נמצאים גם במציאות.

איכות הבטון – לפני יציאת הבטון מהמפעל ליציקות הגדולות ניטלות דגימות בטון למעבדה. ככל שהבטון מכיל פחות מים כך רב יותר חוזקו אולם יש כאן טרייד אוף מעניין: בעוד בטון מימי הוא קל לעבודה הרי שהוא חלש יחסית. בטון מוצק ויבש לעומת זאת, יתן יציקות סופיות מאוד חזקות אבל קשה לעבוד איתו (בשפה המקצועית המונח הוא "עבידות") וקשה להכניס אותו לכל החורים והפינות אליהם הוא אמור להגיע בתוך היציקה.

בעוד הבטון היוצא את שערי המפעל הוא בדרגת חוזק מצוינת של ב-38, הוספת המים ע"י הקבלן מחלישה אותו ויכולה להביא אותו לכדי ב-25 – חלש משמעותית מהתוכנית הקונסטרוקטיבית ומצמצם באופן ניכר את מרווחי הביטחון אותם נוטל המהנדס. על המהנדס לוודא כי הקבלן לא מוסיף מים לבטון ולא מחליש אותו.

סגרגציה בבטון – סגרגציה היא עדות לבטון שלא עבר וברציה כמו שצריך בעת היציקה. תופעה זו מחלישה את האלמנט היצוק. כל עוד לא מדובר במקרה קיצוני של סגרגציה חמורה מאוד, לא ידרוש המהנדס מהקבלן לפרק את האלמנט וליצוק מחדש אולם בד"כ מהנדס שראה קבלן שביציקות שלו סגרגציה משמעותית, לא ימליץ על אותו קבלן ללקוחות נוספים.

כך נראית סגרגציה ביציקת בטון

סגרגציה ביציקת בטון

יש למנוע סגרגציה ע"י ויברציה של היציקה. בעמודי תמך יש קושי ליצור את ויברציה וקיימות שיטות אחרות "להושיב" את הבטון בצורה טובה.

WhatsApp