ב.צ.ת אילון נותנת שירות של הכנת חישובים דינמיים ובדיקת מבנה לעמידות ברעידות אדמה.
עיריית ת"א דורשת חישובים דינמיים אלו, דו"ח יציבות בנין, נכון להיום, שנת 2011, ע"מ לקבל היתר לצורך תוספת בנייה לבניין קיים. מטרת חישובים אלו היא לבדוק שהבניין עומד בקריטריונים של תקן 413. מהנדס בניין, קונסטרוקטור, מגיע למגרש ומבצע בדיקת קונסטרוקציה של המבנה, שמטרתה לאסוף נתונים רבים. לאחר איסוף הנתונים, חוזר מהנדס בניין למשרדו ומנתח את הנתונים וכן משווה אותם לדרישות תקן 413 החדש.
בחוברת התקן, קיימות הנחיות מקצועיות מחמירות, המנחות את מהנדס הבניין כיצד לבצע חישובים אלו. חשוב לציין שקיימים בניינים ישנים בתל אביב שנבנו על קומת עמודים או קומת עמודים חלקית וכן קיימים מבנים צמודי קרקע. המהנדס חייב לבדוק כל מבנה ומבנה.
דוגמא כללית להתייחסות למבנה נמוך, תל אביב:
בדיקת מהנדס בניין והגשת חישובים דינמיים:
בניין קיים – ת"א: במהלך השנים, עבר הבניין שיפוץ לצורך תחזוקה.
בנוסף נבנו תוספות בנייה, בעבר, אשר קיבלו היתר בנייה, תוספות אלו ללא השפעה של שקיעות דיפרנציאליות או בעיות אחרות.
תוספות אלו קיבלו היתר, נושא זה מאשר את החישוב הסטטי, כיוון שמשרד מהנדסים נוסף בדק, אישר ולקח אחריות על תוספת בנייה זהה.
תקופה בסיסית של המבנה:
חישוב של התקופה הבסיסית T של המבנה (חישוב זה דרוש לקביעת מקדם ההגברה Ra ומקדם התכן הסיסמי Cd). לקביעת Ra, מותר לחשב את T לפי נוסחאות מקורבות
H – גובה כולל של מבנה (ב-מטר).
אנחנו רואים שככל שהמבנה נמוך יותר – זמן המחזור קצר יותר. באנליזה סטטית שקילה מתוך טבלה 2 (טבלת הערכים).
מכאן נובע: Ra (T) = 2.75
כיווני פעולה סייסמית: חישובים דינמיים. פעולה אופקית
מתייחסים כך שהפעולה האופקית עובדת בציר X וכן בציר Y. פעולה אנכית – קשורה לפעולה על זיזים ובמקרה של הבניין שלנו אין קונסולות. מקדם תכן סייסמי Cd, I מקדם חשיבות המבנה!
Z הגדרנו קודם. K ערך מקדם הקטנת הכח למבנה (מבטון מזוין).(S מקדם השתית באתר).
עבור רמת משיכות בינונית
K=5.5מכאן נובע:
Cd= Ra*I*Z/K
= 2.75 (1)*0.09/5.5=0.045
I למבנים בעלי חשיבות ציבורית גבוה, I=1.5
I עבור המקרה שלנו, בניין למגורים: I=1.0
שיטות לחישוב מבנה:
המטרה לחשב את עומס התכן האופקי כולל Fh
Fh=CdEWi
כאשר Wi משקל כולו של הקומה.
Fh3 -> 0.045 (w3)
Fh2-> 0.045 (w2)
Fh1-> 0.045 (w1)
מקדם שכיחות לעומס שימושי k=0.20 עבור מבני מגורים
G – עומס קבוע.
q – עומס שימושי אופייני
W =G+k*A*q בקומה
ברור ש W מושפע בעיקר מהעומס הקבוע (G) ורק ב 20% מהעומס השימושי. (כל זאת לפי ת"י 413).
השפעת רעידת אדמה על חוזק הקרקע:
כתוצאה ישירה מרעידת אדמה מוחלשים במקרים רבים קשיחות הקרקע וחוזקה.
החלשה זאת עלולה להיגרם בשל עיבורי גזירה בקרקע ובשל עליית לחץ מי הנקבובים במשך רעידת אדמה. החלשה זאת חשובה ביותר לצורך תכן יסודות בקרקע לא קוהזית (כגון: חול, טין חול עם צרורות), הנמצאת תחת פני מי תהום. בקרקע מסוג זה, כשהצפיפות היחסית שלה קטנה מ 70% לערך, מתחשבים בתכן באפשרות של התפתחות מצב התנזלות בעת רעידת אדמה.
בחישוב תסבולת קרקע לקבלת כוח מקסימאלי בעת רעידת אדמה, משתמשים לכל היותר במאמץ מקסימאלי השווה ל 1.33 פעם המאמץ המותר להעמסה סטטית, כמופרט בתקן הישראלי 940, בתנאי שלא חזויה הקטנה בחוזק הקרקע ובקשיחותה.
לסיכום, חישוב דינמי הינו חישוב המבוצע ע"י מהנדס בניין, קונסטרוקטור ומטרתו היא להשוות מצב בניין קיים לדרישות תקן ישראלי 413. את החישובים מגישים למחלקת הנדסה במידה והבניין עומד בתקן. במידה והבניין לא עומד בתקן, החישוב הדינמי אינו מספק. לעיתים יש לחזק את הבניין הישן גם ע"מ לבצע תוספת קטנה. חישוב דינמי צריך להכיל תאור המבנה, מיקום, שיקולים מבניים, מאפייני הסביבה ומאפייני המבנה, הגדרת סוג האנליזה, בדיקת חוזק גזירה קומתי, קביעת עומסי תכן, התחשבות בהשפעת פיתול, השפעות מסדר שני, הסטת תכן אופקית, חלוקת עומס התכן האופקי בין רכיבי ההקשחה, תכן רכיבי ההקשחה וכן חישוב יסודות.