בדיקת מבנה פל קל, ע"י משרד מהנדסי בניין ב.צ.ת אילון.

הסבר מאת מהנדס בניין צבי אילון על בדיקת מבנה שבו תקרות שנבנו בשיטת הפל קל (פברואר 2016):

אם ברשותכם מבנה החשוד או ידוע כמבנה פל קל, יתכן ותקבלו דרישה ממחלקת ההנדסה או מחברת הביטוח שלכם, לבצע בדיקת מהנדס בניין לתקרות המבנה.
בדיקת התקרות מתחילה בבדיקה בנכס, ששמה בדיקה מצבית. סעיף ג' של הבדיקה המצבית, דורש ממהנדס בניין שלא תכנן פל קל בעברו ולו מעל 7 שנות ניסיון בתכנון, להגיע לנכס ולבצע הוצאת נתונים והזנתם לטפסים. הבדיקה כוללת רישום של מפתח מקסימלי בין עמודים, התייחסות לסדקים ונזילות וכן אפשרות לצרף חוות דעת של המהנדס הבודק.

בהמשך, ייתכן ותדרשו לבצע בדיקת אל הרס ע"י מעבדה מומחית לנושא. לשם קביעת האזורים בהם יתבצעו בדיקות אל ההרס
(בדיקות המבוצעות בעזרת מכשירים הנותנים שיקוף של התקרה מבלי לפגוע בחוזקה הקונסטרוקטיבי), אנו ממליצים על סיור מקדים, בו מנחה המהנדס המלווה, את אנשי המעבדה, על האזורים אותם צריך לבדוק. נושא זה חשוב מאוד, שכן בהנחייה נכונה, ניתן לחסוך זמן ושטחי בדיקה רבים.

קצת רקע על הבעיות הנפוצות בפל קל:

שתי בעיות עיקריות מגדילות את הסכנה בתקרות פל קל. הראשונה קשורה בנושא החישוקים בצלעות. הבעיה השנייה קשורה בביצוע הפלטה התחתונה שעלולה להתנתק. הסיבות לבעיות אלו קשורות בתכנון ובביצוע קבלני. תקרת הפל דרשה מיומנות ספציפית של הקבלן המבצע, אשר היה אמור לדאוג, שהברזל בחלק התחתון יהיה מונח היטב בתוך היציקה. נושא החישוקים הוא בעייתי במיוחד, שכן, במקרים רבים אותם ליוונו, בדיקות אל ההרס של המעבדה הראו שאין חישוקים בצלעות וכך התקרה אינה עומדת בתקן.
בארץ קיימות שיטות שונות לחיזוק מבנה פל קל. השיטה עליה אנו ממליצים היא חיזוק בעזרת פרופילי
פלדה המהווים קורות תומכות לתקרה. הקורות מעבירות את העומס לעמודים (פלדה או עמודי בטון קיימים) ומשם העומס יורד עד לקרקע.

לקבלת הסברים והצעת עבודה חייגו: 09-8912043 או בדוא"ל: tomer@bzt.co.il

דוגמה לדו"ח על מבנה שבדקנו לאחרונה, שימו לב, שמדובר במקרה ספציפי:
דו"ח זה הוזמן ע"י לקוח, אשר שכניו למבנה, טענו בפני בית משפט, שעליו לשאת בעלויות חיזוק הבניין, מכיוון שרצו להוסיף קומה ועומסים נוספים על בניין קיים ובו תקרות פל קל.

הנדון: דו"ח מהנדס בניין – מצב מבנה – פל קל

בדו"ח זה יש התייחסות מפורטת:
1.      תקרת פל-קל.
2.      רעידות אדמה.
3.      האם דרוש לחזק את הקונסטרוקציה בחנות קיימת?

1. תיאור מצב קיים: החנות ממוקמת בקומת ביניים. מתחתיה יש קומה (הייתה מיועדת להיות חניון לרכב) ומעליה 2 קומות בגובה 6 מטר וקומה שלישית מעליהן.
הבניין הוקם ב 1999 ומתוחזק יפה ע"י הבעלים.
שטח החנות הכולל הינו  134 מ"ר.
החנות מהווה חלק קטן מן הבניין, פחות מ 10%.

הבניין, למעט החנות, הינו ריק (אין עומסים שימושיים). בפתח הכניסה יש קורה מסיבית התומכת בתקרה. אין סדקים בולטים בקירות.
אין שקיעות באלמנטים האופקיים.
אין שקיעה בתקרה ואין שקיעה ברצפה.
חשוב לציין, (דרישת רשות) שהמהנדס כותב הדו"ח לא תכנן  תקרה שבנויה על עקרון "פל-קל" בעבר.
המהנדס בעל ניסיון בעבודה של מעל 30 שנה.
המהנדס מודע, שבשנים האחרונות אסור לתכנן ולבצע בנייה בשיטת פל-קל.
כאשר ניסו מהנדסים לקבל רישיון לשיטה זו מהוועדה שהוקמה בטכניון בחיפה,
היא נדחתה ולא קיבלה אישור.
למרות האמור לעיל, יש מאות ואולי אלפי בניינים שנבנו בשיטה זו במדינת ישראל.
הבניין אודותיו אנו דנים, קיים 11 שנים. עברתי בין כל הקומות ואין
סימנים של שקיעה, או דפורמציות שניתן לראותם.
המבנה נראה תקין בהחלט.
חשוב לציין, שמהנדסי בניין, מתכננים תקרה לעומס של X לפחות.
במקרה זה, כל מ"ר יכול לשאת סה"כ עומסים (עומס קבוע ועומס שימושי)
של 500 ק"ג.
פרט למקרה של התנהלות חריגה (הפיכת המבנה לאולם ריקודים לדוגמה), סביר
להניח שלא יגיעו לעומס חריג זה.
במקרה של עומס גבוה מעל המותר, התקרה עלולה לקבל דפורמציות אלסטיות, כלומר, שבשעת הסרת העומס, המצב יחזור לקדמותו.
כל הכתוב בדו"ח זה, מתייחס למצב הקיים כרגע במבנה, ולא למקרה בו רוצים להוסיף אלמנטים חדשים – דבר שיצריך דיון מחודש ומקיף.

2. בנושא רעידות אדמה (ראה נספח המסביר את ההשלכות של הנושא על מבנים),
המרכיבים שנבדקו בבנין:
מרחב – מוגן (מ.מ.מ)
חדר מדרגות.
מעלית.
קונסולה בקומת הקרקע.

המרחב המוגן שנבדק הינו במצב מצוין.
הקירות עשויים מבטון מזוין (הג"א דורשים זאת), כמו גם הרצפה והתקרה.
בכל קומה יש ממ"ק, שעונה לדרישות הג"א.
המיקום של הממ"ק נמצא ברצף, כלומר אחד מעל השני – אלמנט שמחזק
מאוד את המבנה בשעת רעידת אדמה.
יש לציין, שהמרחב המוגן הינו צמוד לחנות (מאחוריו) בקומת הקרקע.
לפי דרישות הג"א יש פתח וכן סולם, שמאפשר ירידה של אנשים מהקומות
העליונות לתחתונות – בשעת הצורך.

חדר המדרגות שנבדק, גם הוא מתאים לדרישות של רעידות אדמה, אין פתחים
בקירות וכך מחזקים את ההקשחה של המבנה.
מעלית –  קירות בהיקף המעלית עשויים מבטון. עובדה זו תורמת את חלקה בהקשחת המבנה.

קונסולה בחזית הבניין – בקומת הקרקע יש קונסולה (זיז), ברוחב של 1.20 בממוצע.
אלמנט זה עלול לשקוע בעת רעידת אדמה. בחזית המוסך אין זיז.
לתמונה רחבה יותר בנושא "רעידות אדמה", מומלץ לקרוא את הנספח המצורף לדו"ח זה.

המלצת מהנדס הבניין:
"לאור הכתוב לעיל ואחרי ביקור ובדיקות שערכתי בבנין ובמבנה החנות עצמה ולאור ניסיוני והכשרתי בהנדסת בניין, אין צורך בחיזוק החנות.
כל עוד העומס השימושי על התקרה, לא יעלה על 500 ק"ג למ"ר –
לא תהיה כל בעיה במבנה."