טלפון - 077-3210345|tomer@bzt.co.il
חוות דעת הנדסית 2015-12-22T14:07:47+00:00

חוות דעת הנדסית עם משרד מהנדסי בניין בצת אילון

מדוע בוחרים משרדי עורכי דין ולקוחות פרטיים לעבוד איתנו?

הפן המקצועי וניסיון המהנדס חשובים מאוד לכתיבת חוות דעת הנדסית מדויקת ומשמעותית, אך מעבר לזאת, שיתוף פעולה פורה ותקשורת עם עו"ד ו/או לקוח, יביא לתוצאות הטובות ביותר.
אמצעים טכנולוגיים הכוללים צילום סטיל ווידיאו ברמה גבוהה, שימוש במכשיר המזהה ברזל
בתוך בטון, מד לייזר ועוד, גם הם יכולים לתרום רבות ולהראות
באופן ברור, עובדות הנדסיות קיימות.
במידת הצורך, ניתן להפעיל בדיקת מעבדה לחיזוק טענות המהנדס.


איזה ניסיון רצוי שיהיה למהנדס האזרחי שאת שירותיו מזמינים למתן חוות דעת?

מהנדס בניין/קונסטרוקטור, שהתעסק בתכנון ובביצוע יהיה מהנדס מתאים ובעל יתרון יחסי על
מהנדס שהתעסק בתכנון ופיקוח עליון בלבד. הניסיון הנוסף הדרוש בביצוע, מעמיק את יכולת
המהנדס לנתח את המצב ומשרדנו מקפיד לשלוח מהנדס עם ניסיון המתאים לחוות הדעת המתבקשת.
התהליך:
לאחר חתימה על הזמנת עבודה, נתאם פגישה באתר לצורך בדיקת קונסטרוקציה של הנכס וכן תאום
של העברת מסמכים רלוונטיים.
רצוי לתאם את הפגישה עם איש קשר שיכול לתת מידע על שאלות המהנדס ולהסביר על ההיסטוריה
של המבנה המדובר.
לאחר סיום הבדיקה, חוזר המהנדס למשרד לצורך ניתוח הנתונים, ביצוע חישובים סטטיים ודימניים
במידת הצורך והכנת חוות הדעת ההנדסית.

מתי צריך בדיקת מהנדס קונסטרוקטור והנפקת חוות דעת הנדסית?

♦ מצב מבנה קיים, סטטי וברעידת אדמה.
♦ חוות דעת הנדסית עבור תביעה משפטית והגעת המהנדס לצורך מתן עדות בבית משפט.
♦ הסבר לגביי סדקים ובניה שאינה עומדת בתקנים ישראלים.
♦ חוות דעת לגביי היתכנות מיזם מהבחינה ההנדסית וכן אומדן עלויות.
♦ פריסת עמודים במבנה תעשיה, כך שיתכן אחסון יעיל ומרבי.
בדיקת מבנה פל קל ותכנון חיזוקים במידת הצורך.
♦ מיזמים חדישים יעוץ, הכוונה ומתן פתרונות.

  למידע נוסף והזמנות התקשרו 077-3210345 או פנו בדוא"ל tomer@bzt.co.il

חוות דעת הנדסית לבית משפט:

לאחרונה טיפלנו במקרה בו נתבע קיבוץ, שבבעלותו היה נכס נדלני – מבנה תעשייה.
התובע האשים את הקיבוץ בכך שהנזילות בנכס קשורות בליקויי בנייה הקיימים במבנה.
בבדיקה ולמידת המקרה לעומק הגענו למסקנה חד משמעית, שהוכיחה שהאחריות לנזילות
נבעה מהתנהלות לא תקנית של התובע. לאחר קריאת חוות הדעת שלנו, בוטלה התביעה המשפטית.

דוגמאות לחוות דעת הנדסית למבנה קיים:

לכבוד: XXX
חוות דעת מהנדס קונסטרוקטור מומחה – מבנה תעשייה בן שתי קומות

שם המומחה: מהנדס קונסטרוקטור צבי אילון, מ.ר 26201.

מענו ומקום עבודתו: רחוב הרצל 48, קדימה.

אני החתום מטה, נתבקשתי על ידי XXX, לחוות דעתי המקצועית.
הנושא: מצב נזילות מים נטענות ורטיבות בקירות ובתקרת קומה תחתונה במבנה בן שתי קומות שהושכר על ידי XXX לYYY (להלן: "השוכרים").
אני נותן חוות דעתי זו במקום עדות בבית המשפט ואני מצהיר בזאת כי ידוע לי היטב, שלעניין הוראות החוק הפלילי בדבר עדות שקר בשבועה בבית המשפט, דין חוות דעתי זו כשהיא חתומה על ידי כדין עדות בשבועה שנתתי בבית המשפט.

ואלה פרטי השכלתי:

בוגר תואר בהנדסה אזרחית (B.Eng), כולל מתמטיקה מורחבת, הטכניון, מכון טכנולוגי, חיפה.

ואלה פרטי ניסיוני המקצועי:
מעל 30 שנות ניסיון בתכנון ופיקוח מבני תעשייה, תכנון שכונות מגורים, תכנון ופיקוח בתים פרטיים, תוספות בנייה, מהנדס מבצע – בניינים ובתים פרטיים. תכנון כבישים. בדיקות קונסטרוקציה, בדיקת גגות לעומסים ונזילות. בדיקות מבני פל קל.
תכנון וליווי שיפוצים דירות ובתים פרטיים. תכנון וליווי שיפוץ מוסכי יוקרה.

הנני מצהיר בזאת כי חוות דעתי זו נערכה על ידי על סמך ידע נלמד ונרכש, הבנתי המקצועית וניסיוני, וכי אין לי כל עניין בנכס הנדון.

וזאת חוות דעתי:

תאריך: 13/11/2015 חתימה: _____________

כללי: מדובר במבנה תעשייה צמוד קרקע בן 2 קומות.
בקומה השנייה קיים מפעל ובו חדרי קירור.
לצורך עריכת חוות הדעת ביקרתי במקום (ביום 1/08/15) ועיינתי במסמכים הבאים:

1. תוכניות הגרמושקה בקנה מידה 1:100 של המבנה. (מצ"ב)

2. שני דו"חות חברת ZZZ

3. כתב תביעה מתוקן שהוגש מטעם התובעים

4. כתב הגנה מתוקן שהוגש מטעם הנתבעת

5. תצהירו של מר __ שהוגש מטעם התובעים

הנדון: חוות דעת הנדסית – מהנדס בניין/קונסטרוקטור – מצב מבנה:
בתאריך 1/8/2015 בדקתי את מבנה התעשייה המדובר בדיקה הנדסית מקיפה.

תקציר מנהלים:
לאחר הבדיקה שבצעתי במבנה אני מסיק, שהתובעים לא ביצעו מראש תכנון מקצועי עבור מבנה המיועד לייצור מקצועי. לא בוצעה בדיקת איתור בעיות על ידי היועצים הנדרשים, והתובעים החלו לפעול במבנה מבלי להתחשב בבעיות שייצרו פעילותיה, כגון בעיית העיבוי עליה ארחיב בחוות דעת זו.

תכנון מקצועי ע"י יועצים:

כאשר אנו מתכננים מבנה תעשייה חדש, מתכנסים יועצים שונים ע"מ לענות על הדרישות של היזם: האדריכל, מהנדס הקונסטרוקציה, יועץ האינסטלציה, יועץ המיזוג, יועץ בידוד ואיטום ועוד, יושבים ומתדיינים ומעבירים חומר תכנוני בין כל היועצים במשך חודשים עד לקבלת תכנון המשלב את הדרישות של כל יועץ ויועץ המתאימות לדרישות היזם.

בתכנון של מבנה נתון, מסובך הנושא ומורכב יותר בשל האילוצים: ראשית יש לבצע בדיקה מקיפה ורחבה של המבנה, ע"י כל היועצים, ע"מ שהם יבינו היטב את המגבלות והבעיות הקיימות במבנה. כאשר היזם רוצה לתכנן שימוש ייעודי בנכס, עליו לשכור את שירותי התכנון של יועצים מנוסים ומתאימים על מנת להתאים את המבנה הקיים לדרישות הפעילות המתבקשת להיערך בו.

במקרה שלפנינו: אם היו מבצעים בדיקת נכס על ידי יועצים מקצועיים, ואם היו פותחים בחדר ששימש לייצור, את התקרה הקלה בחדר העשויה פח אזכורית (תקרה העשויה חומר קל המורכב על תקרה קבועה כגון תקרת בטון), היו נחשפות טיפות המים המתעבות על פרופילי הפלדה בעלי הטמפרטורה הנמוכה, כתוצאה מבעיית בידוד שלא טופלה לפני כניסת התובעים לפעילות ובהתאם לפעילות שלהם (מעל לפרופילי הפלדה יושב חדר קירור הנמצא ב (° 18-) ומעביר קור כלפי מטה). תכנון נכון ומקצועי של מפעל ייצור, דורש, בין היתר, ייעוץ של משרד יועצים מומחה בתחום הבידוד והאוורור. משרד עם ניסיון עבודה עם מפעלי ייצור, היה מתכנן מלכתחילה את האוורור וצופה את בעיית העיבוי מראש.

בעמוד 13 למסמך "פרשה טכנית לעיון" מיום 2/10/10, שצורף כנספח ג'3 לתצהיר של מר __, יש התייחסות למבנה ללא התייחסות לתקרה: אין התייחסות לתקרה הקלה, אין התייחסות לכך שיש פרופילים של פלדה התומכים בתקרת הבטון, כלומר, לא נעשתה בדיקה מקצועית על ידי אנשי מקצוע מתאימים מטעם התובעים לפני בחירת הנכס ולא לפני הכניסה אליו.

הנושא העיקרי בחוות דעת זו הוא נזילה נטענת של מים מהתקרה של הקומה התחתונה:
כפי שנמסר לי על ידי נציג XXX, הנזילה הנטענת אליה התייחסו השוכרים, בקעה מהתקרה של הקומה התחתונה, שהינה תקרת ביניים שמהווה רצפה למפעל בקומה השנייה ולא בתקרה אחרונה (גג).
בקומת הקרקע, מתחת לתקרת הבטון, יש תקרה קלה מפח עשוי אזכורית. תקרה זו ספגה בתוכה מים במספר נקודות. בתווך, בין תקרת הבטון לתקרה הקלה, ישנם פרופילי פלדה.

בביקור אותו ערכתי במבנה בתאריך: 1/8/2015 נוכחתי במצב הקיים נכון לתאריך זה.

כפי שנמסר לי על ידי נציג XXX, לפני הביקור במקום שנערך על ידי, בוצעו מספר תיקונים, כפי שיפורטו בהמשך.

המצב הקיים נכון למועד ביקורי הוא ללא נזילות נראות לעין (ראה תמונות  1+2 להלן). יחד עם זאת, ניתן היה לראות טיפות של מים באזור פרופיל הפלדה (ראה תמונה מספר 3).
המבנה בן שתי הקומות (ראה תמונות 4+5) הושכר לשני גופים שונים.

הסבר הנדסי – בטון הוא חומר הסופג ומעביר מים:
בטון, בצפיפות רגילה או גבוהה, מעביר מים, כלומר: בטון אליו קיימת חדירת מים, מכיוון כלשהו, יהיה ספוג במים שירדו מטה בגרביטציה בצורת נזילה.
בגג בטון (תקרה אחרונה), מוסיפים שיפועים ע"י הוספת בט-קל: בטקל (מלשון "בטון קל") הנו תערובת צימנטית מוקצפת בעלת משקל סגולי נמוך המקנה לה נוחות רבה לבצוע עבודות יציקה של שיפועים בגגות. החומר מוזרם אל הגג באמצעות משאבת בטקל ייעודית והנו קל מאוד
לעיבוד. המים זורמים לפי חוקי הגרביטציה ומגיעים לקצוות הגג ומשם לצמ"ג (צינור מי גשם) ואז יורדים כלפי מטה. איטום נוסף שמבצעים בגג הוא באמצעות יריעות בטומניות. את החיבור של המעקה והגג מחפים ברולקות.
בקומה השנייה, במבנה המדובר, בוצעו רולקות באזורי החיבור, על מנת למנוע מעבר של נוזלים כלפי מטה (ראה תמונות: 6 ו- 7).

השאלה המרכזית שנשאלה: מאיפה הגיעו המים?
במקרה שלפנינו היו שלוש אפשריות:

אפשרות ראשונה: מים נוזלים דרך צנרת העוברת בתקרה.
אפשרות שנייה: מים עוברים ומחלחלים דרך הרצפה בתהליך שטיפת הרצפות במפעל שבקומה השנייה.
אפשרות שלישית: עיבוי – קונדנסציה: אדי מים באוויר עוברים תהליך של עיבוי, מצטברים ולבסוף נוזלים כלפי מטה.

הטיפולים שבוצעו במבנה:

XXX סיפק נכס במצבו הקיים. למרות שהתובעת לא ביצעה תכנון נכון ולא השכילה להזמין יועצים לביקורת מבנה, לפנים משורת הדין הזמין XXX בדיקות לאיתור הנזילות.

שיטת העבודה:

אלימינציה. נשכרו שירותיהם של מומחי איתור נזילות, חברת ZZZ (דו"חות בדיקות שנערכו על ידי חברה זו צורפו לתביעת התובעים). אציין שחברה זו מתמחה באיתור "נזילות" ולא באיתור סיבות ל"רטיבות" שבהרבה מקרים הינם שני דברים שונים בתכלית. בהתאם להמלצות הדו"חות, בוצע מעקף לצנרת העוברת בתקרה שבין הקומה הראשונה לשנייה.
הפעולה השנייה שננקטה הייתה להרים את הריצוף מרצפת המפעל שבקומה העליונה, וביצוע איטום ע"י רצועות ביטומניות ורולקות (כפי שנהוג בגג – ראה תמונות: 6+7).

כפי שנמסר לי, גם לאחר שXXX בצע עבודות אלה על פי המלצת חברת ZZZ המשיכו התובעים להתלונן על נזילות נטענות במיקום שיועד לפעילות ייצור שכן הם המשיכו להבחין ברטיבות בתקרה. ואולם, לא היה מדובר ב"נזילות" אלא ברטיבות הנגרמת כתוצאה מעיבוי שאינו באחריות השוכר בקומה העליונה ושאיננה נגרמת כתוצאה מכשל במבנה.
לפי שיטת האלימינציה ולאחר שביצע XXX את שתי הפעולות מעל התקרה של הקומה התחתונה, כל שנותר הוא להיכנס מהקומה התחתונה ולטפל בתקרה, דבר שהשוכרים מהקומה התחתונה, התובעים, לא אפשרו לXXX.
לאחר יציאת התובעים, בוצע הטיפול השלישי, בידוד בתקרה ע"י פוליסטירן מוקצף, שמטרתו למנוע תהליך של עיבוי ע"י בידוד חום וקור. פעולה זו הצליחה וכיום ניתן לראות טיפות בודדות של מים כתוצאה מעיבוי, שאינן נוזלות כלפי מטה.  מכיוון שהבידוד ע"י פוליסטירן מוקצף לא בוצע בכל התקרה, מומלץ להשלים את העבודה, לבצע את ייתרת הבידוד וכך למנוע את תופעת העיבוי לחלוטין.

הסבר הנדסי על תהליך העיבוי:
עיבוי (קונדנסציה): התהליך שבו הופכים אדי המים שבאוויר ממצב  גז למצב נוזל.

תהליך זה נוצר כתוצאה מהתקררות האוויר: ככל שהאוויר מתקרר יותר כך יורדת יכולתו להכיל את אדי המים ואלו נהפכים לנוזל.

דוגמה נפוצה לתהליך עיבוי זה ניתן לראות בחדרי אמבטיה ומטבחים כאשר אדי המים החמים של הרחצה או הבישול מרטיבים את משטחי השיש והקרמיקה הסמוכים.  בדוגמה זו האוויר החם, רווי האדים, פוגש בגופים קרים וכתוצאה מכך נוצרת רטיבות על גבי אותם הגופים.

במבנים מתבטאת תופעה זו בהיווצרות רטיבות על גבי קירות ותקרות כתוצאה מאויר חם אשר בא במגע עם גופים קרים בתוך המבנה. כתוצאה מהמגע בין האוויר החם לבין גוף קר כלשהו (קירות חיצונים , תקרה או חלונות) נהפכים האדים באוויר למים ונוצרת רטיבות אשר מתבטאת בהופעת כתמי לחות, עובש או פטריות. מטבעו מתרחש תהליך העיבוי בחודשי החורף הקרים עת מחממים את חלל המגורים הפנימי של המבנה. הבדיקה במבנה בXXX בחודש אוגוסט החם, מחזקת את מסקנות חוות הדעת. ראה נספח לדו"ח # 1 על תופעת העיבוי.

סיכום ומסקנות:

במקרה זה, במבנה בXXX, בו ישנם חדרי קירור הנמצאים בטמפ' של מינוס 18 מעלות צלזיוס (בקומה השנייה) ומתחתם פרופילי פלדה, בתווך בין הבטון והתקרה הקלה, אשר הטמפ' שלהם, כתוצאה מהטמפ' הנמוכה בקומה העליונה, נמוכה משמעותית מטמפ' האוויר בחדר, ולפי המצב במבנה, בו ניתן לראות את טיפות המים המתעבות בדיוק באזור פרופילי הפלדה, המסקנה היא שבעיית הרטיבות שהייתה במבנה, איננה בעיית "נזילה" של מים מהקומה העליונה דרך התקרה לקומה התחתונה, אלא בעיה שמקורה בעיבוי.
והראייה, לאחר הטיפול השלישי, בו בוצע בידוד על ידי פוליסטירן מוקצף (ראה תמונות 10+11) נפתרה בעיית העיבוי, עובדה המאששת את המסקנה הזו.

יש לציין כי אין תקן ישראלי המחייב מהנדס בתכנון תקרת ביניים של מבנה תעשיה, לתכנן איטום או בידוד. לכן XXX לא היה צריך לבצע איטום או/ו בידוד כלשהו לתקרת הביניים הנ"ל, לא בעת הבניה של המבנה ולא לאחר מכן.

בעיית העיבוי בחדר יצור, הייתה צריכה להיפתר על ידי התובעת, טרם כניסתה לנכס, על ידי תכנון ובעזרתם של יועצים מומחים כמקובל בשוק, זאת נוכח כל המערכות, הציוד וה"תיקונים" שנעשו והותקנו לשם התאמת המקום לייצור ותוך התחשבות בפעילויות שכנות הנמצאות במבנה, במקרה זה פעילות חברת מזון בקומה העליונה העושה שימוש במקפאים. לו השוכרים מהקומה התחתונה (התובעים) היו נעתרים לפתיחת התקרה לשם ביצוע התיקונים וכתוצאה מפתיחת התקרה היו מבחינים כי מדובר בבעיית עיבוי, ניתן היה לפתור בעיה זו בפרק זמן קצר ביותר באמצעות הטיפול הנכון, כפי שנעשה על ידי השוכר הנוכחי של הקומה התחתונה.

על מנת לסבר את האוזן, להלן תמחור העלויות שהיו נדרשות לצורך ביצוע עבודות האיטום הנדרשות למניעת העיבוי:

במיזמים קטנים ברחבי הארץ, יוצא מכרז קבלנים עבור העבודה בכללותה והתמחור הניתן לבעלי הנכס הינו תמחור "פאושלי". תמחור זה מתחלק לשלושה מרכיבים: עלות עבודה – פועלים, עלות חומר ועלות רווח קבלני. בתמחור פאושלי, יכולים מזמיני העבודה, להשוות 'תפוחים לתפוחים' כאשר הם נמצאים בשלב מכרז קבלנים ומקבלים תמחור מקבלנים שונים.
תמחור פרטני, לעומת זאת, נהוג במיזמים גדולים, הדורשים חישובי וכתבי כמויות מורכבים ועבודת כמאי מקצועי העובד מול כל יועץ ויועץ בנפרד.
שימוש בתמחור "פרטני" בפרויקט קטן, אינו מאפשר להשוות בין הצעות מקבלנים שונים, המתחייבים למחיר פר יחידת עבודה ועלולים להוכיח במהלך הפרויקט, שיחידת העבודה גדולה ממה שהוסכם ולכן לחייב על כך סכומים נוספים.

פרויקט זה דורש עבודה של 2-3 פועלים במשך 14-20 יום, כלומר: 3 במקרה הארוך: 3 פועלים – 1,200 ש"ח ביום, במשך 20 ימי עבודה: 24,000 ש"ח. עלות חומרים בפרויקט זה מוערכת ע"י משרדנו ולאור הניסיון הרב בפרויקטים של שיפוץ: ב 6,000 ₪ כולל הוונטה לאוורור. רווח קבלני, מכיוון שמדובר בפרויקט קטן, עולה אחוז הרווח הקבלני מ 15% ל 30% כלומר על 30,000 ש"ח עבודה וחומרים: 10,000 ₪. 10% תוספת בלתי צפוי משתנה:4,000 ₪,
סה"כ 44,000 ₪ לא כולל מע"מ.
במקרה המצומצם: 2 פועלים 800 ₪, במשך 14 יום: 11,200 + 6,000 חומרים + 5,160 רווח קבלני +2,240 בלתי צפוי משתנה.
סה"כ: 24,600 ₪, לא כולל מע"מ.

סה"כ תמחור עלויות הכשרת ליקויים במבנה: בין 24,600-44,000 ₪, לא כולל מע"מ.
(הערה: במחיר הפועל ליום כלול נסיעות ובלאי של כלי עבודה)

{התמונות אינן מצורפות על מנת להשאיר את המקרה באילום שם}

תמונה # 1: מבט על חדר בקומה תחתונה שטופל – ניתן לראות שאין נזילות בתקרה:

תמונה # 2 מבט על חדר בקומה תחתונה שטופל ללא נזילות בתקרה.

תמונות # 3: מבט על אזור עם עיבוי מים בתקרה:

תמונה # 4: צילום המבנה בXXX מבחוץ

תמונה # 5: ניתן לראות את חדרי הקירור בקומה העליונה וכן את הכניסה לקומה התחתונה.

תמונה # 6 צילום רולקה (השכבה השחורה) מחוץ לחדר הקירור בקומה עליונה.

תמונה # 7: צילום רולקה בכניסה לחדר קירור בקומה העליונה (העירפול בתמונה הוא כתוצאה מאדי האויר הקרים שבחדר הקירור).

תמונה # 8: דוגמה לעיבוי מים שקפאו על המנורה בתוך חדר קירור

תמונה # 9 התמקדות בתקרה בין קומה תחתונה ועליונה – ניתן לראות נקז המוציא את המים.

תמונה # 10: צילום התקרה הקלה בה כבר בוצעה שכבה ראשונה של פוליסטירן מוקצף קומה תחתונה:

תמונות # 11: צילום אזור שעבר הקצפה באמצעות פוליסטירן לצורך בידוד בקומה תחתונה.

נספח # 1:
עיבוי – קונדנסציה:
תופעת העיבוי מתרחשת על גבי קירות חיצונים, תקרות או חלונות משום שאלו הם האלמנטים הקרים ביותר במבנה. בקירות פנימיים, התופעה כמעט שאיננה קיימת משום שקירות אלו אינם חשופים למזג האוויר החיצוני. (יחד עם זאת יתכנו מצבים אשר בהם אויר חם נודד משטחים אשר בהם מופעל חימום ופוגש בקירות או תקרות קרים יותר בחדרים הסמוכים, אשר אין בהם חימום וגורם להופעת פטריות או כתמי רטיבות דווקא באזורים אלו).

בקירות אשר מצופים בחומרים סופגים ובלתי-אטומים (כגון צבע פנימי על בסיס סיד או טיח צימנטי) חודרת הרטיבות אל עומק הקיר ולאחר מכן מתאדה. כאשר רטיבות זו נספגת עמוק אל תוך הקיר היא באה במגע עם שכבות בעלות טמפרטורות קרות עוד יותר וכתוצאה מכך גוברת הופעת הרטיבות. לעיתים מתאדה הרטיבות ללא כל סימני לוואי ולעיתים מותירה אחריה סימני עובש ופטריות.

בקירות המצופים בציפוי אטום (כגון קרמיקה, צבע עמיד לרטיבות, משקופי אלומיניום, זכוכית וכדומה) לא יכולים אדי המים להיספג בקירות והמים ניקוים ישירות על גבי המשטח וזולגים כלפי מטה. תופעה זו נפוצה במיוחד על גבי משקופים וחלונות : המים ניגרים מהחלון אל הקיר התחתון הסמוך ולעיתים אף גורמים להצטברות שלוליות ברצפה.

הופעת סימני רטיבות בקירות, תקרות או חלונות יכולה להיות מבלבלת משום שקשה להבחין באם הגורם לרטיבות הנו תהליך העיבוי המתואר לעיל או שהנו פגם באיטום החיצוני של המבנה הגורם לחדירת מי הגשמים אל הקירות או אל התקרה. האבחנה בין השניים (איטום או עיבוי) קשה ובהחלט תיתכנה טעויות באבחנה.

כדוגמה לקושי באבחנת גורם הרטיבות ניקח כדוגמה את אזור הקירות אשר מתחת לחלונות: במקרה וקיימים סימני רטיבות על הקירות אשר מתחת לחלונות קשה לדעת אם הרטיבות באה כתוצאה מאיטום לקוי סביב אזור החלון או כתוצאה ממים שניגרו מהחלון עקב תהליך העיבוי על פני השמשה והמשקופים.

גורם נוסף אשר מקשה על האבחנה הוא שלא ניתן בהכרח להסתמך על ימי גשם כאינדיקציה לבעיית איטום. בימים גשומים יורדת הטמפרטורה עוד יותר, הגשם מרטיב את הקיר החיצוני וגורם לירידה נוספת בטמפרטורה וזו עלולה להיות הגורם לעיבוי. כך שהופעת הרטיבות עם תחילת הגשמים איננה מצביעה בהכרח על קיומה של בעיית איטום.

מספר דרכים לפתרון בעיות עיבוי:

בעיות עיבוי ניתנות לפתרון באמצעות מספר אמצעים.

1. בידוד המעטפת החיצונית של המבנה.
2. אוורור החלל הפנימי של המבנה.
3. חימום באמצעים שאינם מגבירים את כמות האדים באוויר.
4. איטום המעטפת.
5. צבעים וחומרים נגד פטריות.
6. בידוד.

בידוד המבנה מונע מעבר קור מן החוץ אל הקירות החיצונים והתקרה ותופעת העיבוי תחדל להתקיים.

בידוד קירות מתבצע באמצעות מגוון חומרי בידוד הקיימים בשוק כגון צמר זכוכית, צמר סלעים, לוחות בידוד מפוליסטירן מוקצף (קלקר), קצף פוליאוריטן, טיח מבודד, לוחות בידוד שונים, ועוד…

אמצעי בידוד אלו מתבצעים כבר בשלב הבניה והחיפוי של הקירות החיצונים של המבנה אך קיימות גם שיטות לביצוע בידוד מתוך המבנה- במידת הצורך.

בידוד הקירות או התקרה הנו מלאכה מקצועית שניתן ליישם אותה בזמן קצר.

אוורור

אוורור החלל הפנימי של המבנה מאפשר את הוצאת האוויר הרווי באדים ומקטין את תופעת העיבוי. בחדרים רטובים (מקלחות) או מטבחים ניתן גם להשתמש במערכות ליניקת אויר (ונטות למיניהן או ארובות).

אוורור חלל העבודה הפנימי מומלץ לביצוע גם בתקופת החורף בימים ללא גשם- ויסייע להפחתה ניכרת של תופעות עובש ורטיבות על גבי הקירות והתקרה.

אמצעי חימום

תנורי גז, נפט וסולר יוצרים בעצמם אדים כחלק מתהליך השריפה שלהם ויכולים להגביר את בעיית העיבוי. מעבר לחימום עם תנורי חשמל או מזגנים יסייע להפחתת התופעה.

איטום

איטום מעטפת הקירות או התקרה במקרה זה, החיצונים של המבנה יפחית את רמת ספיגת הרטיבות בקירות אלו וכתוצאה מכך את מעבר הקור אל תוכם. כאשר מדובר על קירות המחופים בחומרים סופגים כגון אבן, טיח , בטון חשוף או שפריץ צימנטי מומלץ תמיד לבצע איטום חיצוני נוסף באמצעות צבעי חוץ למינם או חומרי איטום אחרים.

צבע נגד עובש

ניתן להתגבר על תופעת היווצרותם של כתמי עובש ופטריות בקירות ובתקרה באמצעות שימוש בצבעים ייעודיים. צבעים אלו מונעים היווצרות פטריות בקירות ובמקרים רבים יכולים להעלים לגמרי את הופעת העובש והפטריות. אין בכוחם של צבעים אלו למנוע את תופעת העיבוי עצמה ואדי המים ימשיכו להיספג או להיקוות באזור זה אולם לא תהיה היווצרות של כתמי עובש או פטריות. שיטה זו מאוד פשוטה, יעילה וחסכונית.

תופעת הפטריות ניתנת לפתרון גם באמצעות ניגוב האזור הפגוע במטלית ספוגה במים מהולים במלבין/אקונומיקה. פעולה פשוטה זו, תעלים אף היא את הופעת הפטריות ובדומה לצבעים הייעודיים גם היא יעילה לטווח ארוך: תופעת הפטריות לא תחזור להופיע גם כאשר יירטב הקיר.

לכבוד
מר___/גברת____
א.ג. נ.
הנדון: חוות דעת הנדסית מצב מבנה קיים
בתאריך 7.12.2014, ערכתי סיור בנכס שברחוב___ לצורך מתן חוות דעת הנדסית מקצועית לגביי מצב המבנים. הסיור בוצע בנוכחות___
תאור המבנים:
הנכס מחולק לשלושה מתחמים: X,Y,Z.
חוות הדעת ניתנת עבור כל מבנה בכל אחד מהמתחמים.
חוות דעת הנדסית:
מבנה X:
פרגולה ראשית הנמצאת בין שני מבנים:
קיימת פרגולת בטון במרכז בין שני מבנים ומעליה תקרת בטון האטומה ביריעות ביטומניות.
העמודים התומכים את הפרגולה הינם עמודי בטון במידות 15/15 ס"מ. יש לציין שחתך עמודי הבטון
אינו תקני. בחלקים שונים של הפרגולה, ישנם עמודי פלדה RHS 15/15 במקום עמודי הבטון.
בקורות הבטון של הפרגולה קיים ברזל גלוי קורוזיבי הגורם להתנפחות בטונים.
מסקנות:
1. יש לבצע שיקומי בטונים לקורות ועמודי הפרגולה, בכל האזורים בהם הברזל גלוי וכן באזורים
בהם יש התנפחויות של בטונים, כל זאת לפי מפרט מצורף.
מבנה Y:
מבנה Y בנוי מתקרת צלעות , רצפת בטון וקירות בנייה.
איטום ביריעות ביטומניות בוצע ע"ג גג הבטון.
סימני רטיבות התגלו במספר אזוריםבתקרה וכן באדני חלונות.
יש לבצע תיקוני איטום בגג ולוודא שיריעות ביטומניות מעוגנות לקורות השפה באמצעות פס אלומניום
שמעליו יבוצע איטום במסטיק פוליסולפידי דו רכיבי למניעת זחילת מים תחת היריעות.
בנוסף, יש לוודא את תקינות האיטום סביב צינורות מי הגשם.
במבנה קיימת תקרה מינראלית. תקרה זו תלוייה בבנדים לתקרת הצלעות. החיבור נעשה ישירות
לצלעות הבטון.
יש לוודא שהתליות קיימות בצפיפות כל 60/120 ס"מ.
גופי התאורה אינם תלויים ישירות לתקרת הצלעות. יש לדאוג לתליית כל גוף באמצעות שני מתלים
ישירות לצלעות הבטון של התקרה.
מבנה Z:
מבנה Z עשוי משני חלקי מבנה ביניהם קיים תפר התפשטות.
מפלסי הקומות של שני המבנים שונים בחצאי קומות.
המבנה כולל תקרות ורצפות מבטון וקירות חזית מבלוקי בנייה.
המבנה בן 3 קומות ותחתיו קיים לכל אורכו מקלט תת קרקעי.
להלן נתוני הבדיקה כפי שנרשמו במהלך הסיור:
מבנה עילי:
מבדיקה ויזואלית שבצעתי לקונסטרוקציית המבנה בכל הקומות, המבנה נראה תקין קונסטרוקטיבית.
איטום הגג נראה תקין – ללא סימני רטיבות.
גג מבנה נמוך מרוצף ואילו גג מבנה גבוה, בחצי מפלס, אינו מרוצף ומכוסה ביריעות ביטומניות לאיטום הגג.
נראה שקיימות יריעות ביטומניות תחת הריצוף במלפס הנמוך של הגג.
בתפר שבין שני המבנים ניתן לראות חדירות מים.
יש לדאוג לאיטום התפר בגג.
בחלקו הדרומי של המבנה קיימת תקרה אקוסטית מינראלית.
יש להקפיד על תליות של קונסטרוקציית התקרה המינראלית באמצעות בנדים לתקרת הבטון כל 60/120 ס"מ.
גופי התאורה אינם תלויים ישירות לתקרת הבטון כנדרש בתקן הישראלי. יש לדאוג לתליית כל גוף תאורה באמצעות שני מתלים, ישירות לתקרת הבטון.
מקלט תת קרקעי:
המקלט בנוי מקירות בטון, תקרות בטון ורצפת בטון. המקלט מחולק לחדרים כאשר בני חדרים קיימות תקרות תותב מפחים ברוחב 30 ס"מ.
תקרות הפחים תלויות ע"ג פרופיל תעלה מרכזי המחובר לתקרת הבטון במאצעות מוט הברגה כל 120 ס"מ.
בשפות קיים זויתן המעוגן לקיר החדר ועליו נסמכים תקרות הפחים בשפות.
יש להקפיד שכל הרכיבים הנושאים של תקרת מגשים, כגון תעלות תאורה ופרופילי אומגה, יהיו תלויים על
מוטות הברגה מגלוונים שקוטרם 6 מ"מ לפחות. מוטות ההברגה הנושאים את המנשאים הראשיים יהיו במרחקים של 120 מ"מ לכל היותר זה מזה. התלייה הראשונה תהיה במרחק שאינו גדול מ 400 מ"מ מן הקצה (או הקיר). הזויתן ההיקפי יחובר לקיר באמצעות ברגים במרחקים של מקסימום 600 מ"מ בין בורג
לבורג (ראה מפרט מצורף לתליית פחים).
קיימת רטיבות בחלון אחד החדרים המקשר בין המקלט לחצר האנגלית. נראה שבחצר האנגלית יש הצפת מים ולא קיים ניקוז. המים חודרים דרך החלון למקלט. יש לדאוג לתיקון הניקוז בתחום החצר האנגלית.

אהבתם את המאמר? מצאתם אותו מועיל ומעניין?

נשמח אם תעשו 1+ ותחלקו אותו עם חבריכם.